דימויים (לבושים)

מכיוון שאנחנו תופסים את העולם דרך העיניים הסובייקטיביות שלנו, אין לנו אף-פעם יכולת לתפוס את מהות הדבר עצמו, אלא תמיד באמצעות הלבושים שלו. למשל, גם היכרות עם אדם קרוב, ארוכת שנים ככל שתהיה, תשאיר את התפיסה שלנו לגביו מוגבלת, ותמיד תהיה דרך לבושים ודימויים.

גם את עצמנו אנו תופסים דרך דימויים מסוימים (אם דרך עיניי הסביבה, או בהסתכלות על עצמנו פנימה). לכל אחד יש דימוי עצמי מסויים של האופן בו הוא תופס את עצמו.

מתוך עבודה פנימית ניכר שהנפש היא אינסופית, וממילא אין לי באמת דרך להכיר אפילו את עצמי באופן המלא ביותר. תמיד יהיו מחוזות חדשים שעוד לא ביקרתי בהם בתוך הנפש שלי. לכן, ככל שנוכל להפשיט את הדימויים הפנימיים והחיצוניים שלנו ושל הסביבה, הדימוי יהיה מדוייק יותר ועמוק יותר, אך כאמור, לעולם לא נוכל לתפוס את מהות הדבר עצמו.

***

ממש כמו נשל הנחש, אחת המטרות בעבודה פנימית היא להשיל מעלינו תפיסות ישנות, וללבוש לבושים חדשים, הן על עצמנו והן על הסביבה. לרוב המעבר בין הדימוי הקודם לדימוי החדש ידרוש מאיתנו לעבור דרך ריקנות ואובדן (שכן איבדנו את הדימוי הקודם). הרבה פעמים, הפחד מהמפגש עם ריקנות זו ימנע מאיתנו להמשיך במסע של הפשטת הדימויים, והנפש שלנו תימשך יותר למקום המוכר והידוע איפה שיש לנו אחיזה ותפיסה, הלא הוא הדימוי והלבוש הישן.

אין דרך להימנע מאחיזה בלבושים אלו, שכן זו דרכה של הנפש, לתפוס ולאחוז. אין צורך להיאבק או להכחיש את המקום הזה, עיקר העבודה היא להיות מודעים לנטייה נפשית זו, ולדעת לעבוד איתה בתנועה של רצוא ושוב, אחיזה בדמוי והפשטתו בצורה חוזרת ונשנית.

***

סיפור יציאת מצרים הוא דוגמא מובהקת לעניין. בני-ישראל חיו בתודעה עצמית של עבדים. הדימוי הפנימי שלהם הוא של עבד כנוע ושפוף אל מול אדוניו. לעבד אין חירות או רצון, אין לו ממש בחירה והוא כבול לרצון של השולטים עליו. ביציאת מצרים, ה' מבקש מבני ישראל להשיל מעליהם את דימוי העבד, על-מנת להיות בני חורין. המעבר בין תודעת העבד לתודעת בן-החורין מותנה בהליכה במדבר, בריקנות, במקום הכי חשוף שבו האדם יכול לפגוש את עצמו בלי הסחות דעת. המפגש הזה הוא מפגש מלא פחדים והיסוסים, ובכל פעם שבני ישראל פוגשים רובד חדש בתוכם, הם נרתעים ממנו, והרצון המיידי הוא לחזור למצרים, למקום המוכר והידוע, אפילו שהוא נמוך וחשוך. עלינו לעבור 42 תחנות במדבר, עד שנכנס לארץ ישראל. 42 לבושים ודימויים שעלינו לפשוט מעלינו על-מנת ליצור מרחב פנימי שמאמין בעצמו, בחירות הפנימית שלו, וביכולת שלו לבחור ולרצות בעצמו.